איך מתחזקים קשר בין מפגשים?

אני בגיל שבו התקשורת בין בני אדם נעשתה בטלפון קוי שעבד לפי דקות ומרחקים, ובמכתבים שהיו כתובים בדיו על נייר, מוכנסים למעטפה, שגם עליה כתבנו או ציירנו לעיתים ומעבירים אחר כבוד דרך הפתח הצר של תיבות הדואר האדומות שהיו פזורות ברחבי העיר. אני עוד זוכרת את טעמו המתקתק של דבק הבולים על לשוני. האמת? זה זיכרון מתוק שעושה לי חיוך בלב..

בימים האחרונים יצא ששוחחתי עם כמה אנשים על התקשורת בינינו, על תחזוקת קשר, על ההבדלים בין התקשורת בוואטסאפ (גם זה כבר דינוזאורי?) לבין התקשורת כשאנחנו נמצאים באותו מרחב פיזי. זה היה מעניין כי כל אחד חווה את זה בצורה מאד שונה. גם אני, בכל אחד מהקשרים שלי (לא רק רומנטיים) צריכה סוגים אחרים של תקשורת.

עם בן זוגי הוותיק, יש ימים שכל מה שעובר בינינו הוא בוקר טוב לילה טוב, עם מלא אימוג'ים מתוקים של אהבה, לפעמים כשאנחנו מוצאים את עצמנו באותו זמן מול המסך ופנויים, אז יש שיחה כתובה קלילה או עמוקה שיכולה להימשך זמן רב. וכמובן כשיש לאחד מאיתנו צורך אז מדברים בוידאו. זה בין המפגשים שמתרחשים פעם-פעמיים בשבוע. וזה מספיק לגמרי. אין לי תחושה שהקשר שלנו צריך תיחזוק כי הוא קיים והוא טוב והקיום שלו לא תלוי בזה.

אחות-לבי האהובה גרה רחוק ממני. התקשורת בינינו היא בעיקר בוואטסאפ ובטלפונים. השיחות בטלפון איתה כן חשובות לי, יש להן יותר עומק ומשמעות וקירבה ואינטימיות מאשר בטקסטים. איתה אין לי צורך להיות במרחב משותף כדי להחזיק את הקשר העמוק וארוך השנים. מבחינתי היינו יכולות להיפגש גם פעם בשנה וזה לא היה פוגם בקשר בכלל.

ומה קורה בקשרים חדשים שרק מתחילים להירקם? אפילו עוד לפני המפגש הראשון… יש קשרים שאני מציצה במסך הטלפון שלי כדי לראות אם נכנסה כבר הודעה ממנו, קצרת רוח ונרגשת, ויש כאלו שתקשורת נינוחה של פעם פעמיים ביום, לגמרי מספיקה לי ואני מרגישה רגועה ונטולת צורך ליותר ממה שיש.

עכשיו, בעודי כותבת את מה שכתבתי פה, אני חושבת שאולי זה בכלל שינוי בי שמתרחש לאחרונה, אני יותר בנחת עם עצמי, המנעד שלי נהיה רגוע יותר, אני פחות נזקקת להתקשרות התכופה שתוכיח לי שאכן יש פה עניין משותף, שיש לו עניין בי, שאני רצויה ובמחשבותיו. ומהצד השני גם אין בי צורך להוכיח שאני חושבת ורוצה ומחכה וכן הלאה. יש בי יותר נחת.

לפעמים צריך טלטלה כלשהי שתנער את ההרגלים הישנים ותוליד חדשים ומיטיבים יותר, יותר חיבור פנימה, יותר איתנות, מובחנות, שקט.

נחמד ככה :)

איך זה אצלכם עם ההתקשרות הויטואלית לעומת השהייה במרחב משותף?

בקשרים חדשים - עד כמה אתן בציפייה דרוכה שכזו (שגם היא יכולה להיות מתוקה) לסימן של הודעה שנכנסת בוואטסאפ? איך זה עובד לכם? כמה שקט לעומת כמה סערה יש בשלב הזה? ואיך זה עם חברותים, אם בכלל יש הבדל?

*בתמונה - תיבת דואר שנבלעת עם הזמן...

רוצים ללמוד תקשורת מיטיבה? כנסו לפה ואולי גם לפה