היופי והאימה.

אנחנו נמצאים עכשיו בימים של אימה מתמשכת. חודש שלם של אימה, פחד, דריכות, עצב, אובדן…

אני רגילה לחפש ולמצוא את היופי שבדברים - ניצן מלא באנרגיית חיים שאוטוטו תתפרץ, עלה בשלכת, טורקיז של ים, פיתולים בסלע. בשבועות הראשונים לא העזתי לצאת אל היער, אל הים, אל הטבע שבהם נטועים העוגנים שלי, עוגני הַחַיּוּת שלי.

הבנתי שאם לא אתחבר אל העוגנים האלו, אמשיך לחיות בעמימות הרגשית הזו, ולא רציתי. מעבר להתנדבויות למיניהן, התחלתי לפגוש אנשים, לצחוק, לשחק, לדבר, לשתף, לשמוע, להקשיב. הריאות התחילו להתרחב ולרגשות היה יותר מקום לנוע.

בשבוע שעבר פגשתי חבר בחורש קטן בפאתי חריש. ראיתי את שקיעת השמש ואת זריחת הירח, הרחתי ריח אורנים ואדמה, והנפש שלי דיברה עם שלו באותה שפה. עוד התרחבות.

התחלתי לחזור אל אותו חורש, עם ריי החמוד שתמיד מבסוט מטיול בטבע. חורש מוגן, ממש בשולי העיר. הרגשתי גם בטוחה וגם נושמת.

שלשום כבר ממש יצאתי אל היער, די במקרה פניתי שמאלה במקום ימינה וגיליתי שהשביל המוסדר כבר לא מוסדר שם ופונה הישר אל תוך יער שבו עוד לא טיילתי. ריי ואני הלכנו רק קצת פנימה כי כבר החשיך, אבל הרגשתי את השמחה ורוח ההרפתקנות מתחילות לפעם בי שוב.

התחברתי אל העוגנים שלי. או לפחות התחלתי..

כל אלו נמצאים על יד האימה, לא מבטלים אותה. אפילו אגיד שהאימה הבלתי נתפסת הזו מחייבת אותנו להתחבר אל החיים, אל היופי, אל האהבה, אל המיניות, אל השמחה הפשוטה שבדברים הקטנים, אל האמון שבין אדם לאדם, שבין בני זוג, אל תקשורת מיטיבה, אל מגע מרגיע ומחבר.

או כמו שכתבה אגי משעול - אני נותנת ליופי ולאימה לקרות לי, בלי לחשוב שזה סופי.

ממ"ד - אגי משעול

עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמָּוֶת זוֹחֵל סָבִיב וֶאֱגוֹזֵי הַפֵּקָן נִלְחָצִים אֶל קְלִפָּתָם אֲנִי מִתְחַבֵּאת בְּתוֹךְ הָעִבְרִית. דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה לִי בִּכְתִיבָה תַּמָּה דָּבָר לֹא יְאֻנֶּה אִם אֶסָּפֵג בְּאוֹתִיּוֹת אִם לֹא אֵצֵא מִן הַשּׁוּרָה מְכֻוֶּצֶת לְחִירִיק דְּחוּסָה בְּתוֹךְ סָמֶךְ אוֹ בֶּטֶן גִּימֶל עִם דְּמָעוֹת נוֹטְפוֹת שֶׁל חֲטָף.

שְׂפַת קֹדֶשׁ אֲהוּבָה עַכְשָׁו כְּשֶׁהַכֹּל בְּעִתּוֹ וְהַכֹּל בְּעָתָה, כְּשֶׁהַמַּטָּע מוֹשִׁיט וְהָאֲדָמָה חֲרוּשָׁה אֲנִי עוֹשֶׂה רַק מָה שֶׁרִילְקֶה אוֹמֵר נוֹתֶנֶת לַיֹפִי וְלָאֵימָה לִקְרוֹת לִי בְּלִי לַחֲשֹׁב שֶׁזֶּה סוֹפִי.

______________________________________

בתמונה:

צילמתי מתוך הים בסיני. ניגודים. גם חום וגם כחול, גם קשה ויבש וגם עמוק ואינסופי, גם אימה וגם יופי.