הרהורים על משיכה מינית

בזמן שביליתי עם אהובי אמש, בתי בת ה-19 פתחה שקית גדולה וישנה של תמונות מחיי, ממש מהילדות ועד לגיל 25-30 כזה, ושוטטה ביניהן במשך שעות. מתישהו במהלך הערב קיבלתי ממנה צילום של צילום שלי מגיל 26, שנת 1991 ביוון, ביום בו נישאתי למי שהיה אז בחיר לבי, וכתבה לי "אמא, את האישה הכי יפה בעולם". נמסתי…. כזה תענוג שזה מה שהבת שלי חושבת עלי.

זה גם הזכיר לי שלפני כמה חודשים היא שאלה אותי אם אני חושבת שאני יפה ועניתי בלי להסס שכן, שאני חושבת שאני אישה יפה. היא היתה קצת מופתעת מהמהירות בה עניתי, מחוסר ההיסוס שבידיעה שלי (הסובייקטיבית, כן?) שאני אישה יפה. זה היה נחמד, אני מאמינה שזה גם יאפשר לה לחוש שמותר לה להרגיש יפה, שזה בסדר שאנחנו חושבים דברים טובים על עצמנו, שמותר לנו להיות מרוצים מעצמנו, שזה משחרר ומאפשר למתוח את החזה, לזקוף את עמוד השידרה ופחות להזדקק לאישורים מבחוץ על מי שאנחנו. ועוד דבר שקרה הוא שהיא שמה לב שיש איזה חוט מקשר במראה הכללי של בני הזוג שהיו לי במהלך חיי. זה היה מעניין כי היא סוג של אמרה או שיקפה לי את מה שאני אוהבת. זה שלח אותי לחשוב קצת, להתבונן על הגברים שבחרתי מאי אז בעברי ועד עצם היום הזה, לראות את זה דרך עיניה הרגישות, להודות בכך שהיא די צודקת ושלא כל כך שמתי לב לזה עד היום, ולבדוק אם זה מתאים למה שאני חושבת שאני אוהבת, או, אם לשים את זה במילים קצת יותר בוגרות - אל מי אני נמשכת מינית ברושם המאד ראשוני, בשניה הראשונה בה אנו נפגשים (רק ברמת הגוף, כן? כי יש עוד מיליון פרמטרים למה שמייצר אצלי משיכה לגבר מסויים ואי משיכה כלפי אחר למרות שאולי במראה יש סממנים דומים).

אז רגע, אם אנחנו מוציאים את המשפט האחרון מהסוגריים בהם סגרתי אותו, עולה בי השאלה עד כמה הרושם הראשוני מתגלה בסופו של דבר כנכון. האם כשגילינו שהאדם אליו פחות נמשכנו ברגע הראשון, ואז גילינו שהוא אדם מופלא בהרבה תחומים אחרים והתאהבנו בו ופצחנו בקשר אוהב ומיני ושמח, האם הדבר הראשון ההוא שגרם לנו להגיד בלב "ממממ… זה לא יקרה", בסוף יגיח שוב וייצור משהו שונה מהדינמיקה של תחילת הקשר עם כל הפרפרים וההורמונים שמשתוללים שם?

האמת היא שאני לא חושבת שיש לשאלה הזו באמת תשובה, אני חושבת שהדינמיקה הפנימית של משיכה מינית כלפי אדם מסויים היא מאד סובייקטיבית וגם מאד קשורה לכל מיני דברים אחרים שקורים בזוגית או דברים חיצוניים שמשפיעים עליה.

מתוך העבודה שלי בקליניקה עם זוגות שהמשיכה שלהם פחתה באופן משמעותי, אני רואה שעם הכוונה נכונה לגמרי אפשר להצית תשוקה שכבתה, למצוא דרך חדשה בשדה המיני, לחקור ביחד עולמות חדשים שלא נחקרו עם היום. במקרים רבים השינוי הזה, החידוש הזה שקורה בין שני אנשים שמכירים כבר שנים, יוצר משהו מדליק לגמרי שמשנה את הכל, ממש את הכל. נכון שזה לא תמיד קורה, יש אנשים שמדברים שפות מיניות שונות בתכלית, עד כדי כך שכל מפגש מיני ביניהם ייצר יותר עצב, תיסכול, ריחוק, מאשר עונג וקירבה. במקרה כזה עולה עוד שאלה - האם אפשר למצוא דרך שבה הזוגיות תשגשג ותמלא ותזין את שני בני הזוג גם בלי שתהיה ביניהם מיניות, האם אפשר לוותר עליה ועדיין להיות בזוגיות מצויינת? או שעדיף לוותר על הזוגיות בכלל ולהיפרד? גם על השאלות האלו, מן הסתם, אין תשובה אחת נכונה. יש אלף תשובות ואלף דרכים להתמודד עם מצב שכזה, כל זוג בדרכו. טוב, כל זה נכתב במין רצף תודעה שכזה, לא ערוך ולא מתוכנן מראש, שגם הוא ממשיך להעלות בי הרבה שאלות,

למשל - מה קורה במיניות של זוג פתוח? איך מפגש עם מיניות אחרת עם מישהו אחר, משפיעה על המיניות? איפה נכנס הריצוי אל התמונה הזו (מתוך תקווה שהוא לא נכנס, אבל אנחנו כבר יודעים שבמקרים רבים הוא כן..)? זה אולי לפעם אחרת. יאללה, לכו תאהבו את עצמכם ותעשו סקס כייפי, שמח, מענג, ממלא ומזין. לא פחות.

** בתמונה - אני בגיל 26, ביום החתונה שלי עם אמוץ, ביוון

---

בואו נשוחח

אודותי

דף הבית