זוגיות עם מפה חדשה

אחרי לבטים ומחשבות ובירורים ומעבר דרך פחדים ושיחות אינסופיות אל תוך הלילה, נעשה המעבר הזה מחיים מונוגמיים אל חיים אמונוגמיים מלאי הבטחה והתרגשות. ואז מגיע קשר חדש שמפרפר את הבטן, מנצנץ את הלב, מחייך את הפנים, ומעורר את כל מיצי התשוקה..

שזה ממש כיף וממש מפחיד בערך באותה מידה.

וגם - כל היופי הזה לא מבטל את ההרגלים, הנחות היסוד, ראיית העולם והדפוסים שאימצנו בגיל מאד צעיר וסחבנו איתנו עד הלום. ההיפך - הכל מתעורר בבת אחת - אשמה, תחושת חוסר ערך, ריצוי, חוסר ראויות, כעס, פחד. אמונת הבסיס המושרשת היטב שלפיה בן הזוג אמור לספק לנו את כל הצרכים שלנו, מתערערת לחלוטין. פתאום יש שם מישהו אחר ש"גונב" מאיתנו תפקיד שהיה ברור שהוא שלנו בתוך הזוגיות, ועכשיו הוא ממלא אותו במקומנו. למשל המאהב, או החבר הכי טוב, או השותף לסקס קינקי, או זה שהכי מצחיק אותי.. וזה יכול להיות כל דבר, כל תפקיד שהיה שלי לפני הפתיחה ועבר עכשיו למישהו אחר מערער את מפת הזוגיות שלנו כולה, מן היסוד. הזוגיות שלנו צריכה לשרטט לעצמה מפה חדשה בארץ חדשה, להמציא את עצמה מחדש, אחרת, מחודשת, שונה, לא מובנת מאליהב. מיוחד לא מובנת מאליה. התפקידים שלקחנו על עצמנו ושאלו שנתנו לבני הזוג שלנו, משתנים, מתחלפים. אנחנו הופכים ללא מובנים מאליהם.

ואז מה? מה מקומנו בזוגיות הזו? האם יש לנו בכלל מקום בה? האם זו עדיין זוגיות למרות השינוי הזה שחל בה?

וואו… כמה הרבה שאלות עולות, וספקות - בי, בו, בקשר… כמה הרבה הנחות יסוד מתערערות..

איך היה אצלכם? איזה תפקיד הרגשתם שאיבדתם? איזה תפקיד הסרתן מבן הזוג שלכן?

איפה היו הדברים המובנים מאליהם בזוגיות שלכם ואיפה הם עכשיו?

• בתמונה: עולמות עולמות, כל אחד מאיתנו הוא עולם שלם בפני עצמו, ויחד אנחנו יוצרים מפה שלנו, ייחודית לקשר שלנו, שכמו העולם שאנחנו גם היא משתנה עם הזמן..

פתחתם ויצאתם לדרך? איבדתם אותה קצת? בואו למצוא אותה שוב.